לאור השיח הגובר לאחרונה על ההתייקרות הצפויה במחירי החשמל, חשבתי שיהיה נכון לצלול מעט, ולהציג את התהליכים האסטרטגיים שמרחשים בשוק החשמל בשנים האחרונות ואת החזון לחשמל במחיר אפס. תהליכים אלו מושפעים מטכנולוגיות חדשניות ומודלים עסקיים חדשים. אז בואו נתחיל.

הקשר בין חדשנות ומודל עסקי
רבים מכירים את הסיפור של קודאק. היא הייתה הראשונה שפיתחה את המצלמה הדיגיטלית. זה היה אי שם בשנת 1975,  ואף רשמה עליה פטנט שלוש שנים מאוחר יותר. זו הייתה תחילתו של שוק הצילום הדיגיטלי, כפי שאנו מכירים אותו היום. אמנם קודאק הרוויחה מיליארדים מהפטנט של המצלמה הדיגיטלית, אך היא לא השכילה לזהות את השינוי שהמצאה זו עתידה לחולל בתחום. הרעיון של צפייה בתמונות נשמע בשעתו לקודאק לא הגיוני. מי ירצה לצפות בתמונות במסך ולא באופן מוחשי ביד? הסוף של קודאק ידוע. ממובילה עולמית היא הגיעה לפשיטת רגל בשנת 2012. קודאק קיימת גם כיום אך היא חברה קטנה בהרבה.

קודאק היא אחת הדוגמאות המפורסמות לחוסר היכולת של חברות, לזהות מבעוד מועד כיצד חדשנות טכנולוגית עומדת לשנות את  השוק שלהן לחלוטין. המקרה של קודאק זועק במיוחד שכן היא זו שהמציאה את התגלית שהביאה לקריסת המודל העסקי שלה. הרבה פעמים הנהלות של חברות אינן קשובות למודלים חדשים הנשענים על חדשנות טכנולוגית, ומעדיפות להיצמד למרחב הנוחות שלהן במודל הנוכחי. במקרה של קודאק לא זוהה המודל העסקי שמאחורי החדשנות הטכנולוגית – שיתוף תמונות. כאשר לכל אחד יש ביד מצלמה מסך וזיכרון, ורצון לראות ולהראות מיד – זהו המודל ולא הדפסה. פייסבוק ואינסטגרם הן הדוגמא המובהקת לעסקים שקמו על בסיס המודל החדש הזה.

ידוע שאנו חיים בתקופה של דרוויניזם עסקי. השילוב בין חדשנות טכנולוגית ומודעות צרכנית – שכלל והאיץ את חשיבות המודל העסקי והצורך להשתנות. כפי שראינו בדוגמה של קודאק לא החזק או הגדול ביותר שורד, אלא זה שיודע להתאים את עצמו למציאות המשתנה. האם המקרה של קודאק ייחודי? ממש לא. 52% מחברות ה Fortune 500 התמזגו, נרכשו או פשטו רגל בין השנים 2000 ל 2015 .(HBR, “Making Sense of Digital Disruption, May 2015 ) הצפי הוא שעד שנת 2027 75% מהחברות שהקיימות כיום במדד יוחלפו.

חדשנות בתחום האנרגיה

האם שינוי כה מהותי במודל העסקי יכול להתרחש גם ביחס לסקטור האנרגיה? ובכן כנראה שכן. אנו נמצאים בנקודת זמן שבה ניתן כבר לחבר מספר טכנולוגיות ומגמות חדשות, המעלות את הסיכוי למודל חדש שאינו נשמע הגיוני כיום. כיום חברות החשמל עדיין מתפקדות במתכונת המסורתית של מכירת חשמל ללקוחות, ושילוב של הטכנולוגיות כתומכות מטרה זו. חברות החשמל עדיין משקיעות את מרבית הכספים בחמרה ותשתיות, כאשר ה”אקשן” האמתי בכל תחום בכל העולם, מתרחש דווקא סביב תחום התכנה. לראיה, נתוני ההשקעה של סקטור האנרגיה מהשלוש שנים האחרונות, מראישאין שינוי בגובה ההשקעה בתכנה. יתרה מכך עפ”י סקר של  BCG)Boston Consulting Group) מספטמבר 2017, סקטור זה נמצא בתחתית הציפיות שיש למנהלים בו להשקעה בפתרונות AI ביחס לסקטורים אחרים.

אין חולק על כך שסקטור החשמל חווה שינויים טכנולוגיים משמעותיים שעתידיים רק להתרחב. השינויים הם שילוב של כמה וקטורים: עלייתה של האנרגיה המתחדשת, טכנולוגיות אגירה ומניה, מרכזיות הצרכן והפיכתו לProsumer , מיקרו גרידים, בלוקצ’יין ועוד.
כל אחד מהווקטורים הללו הוא עולם בפני עצמו שניתן לנתח אותו ולמלא בו דו”חות רבים. אנו ננסה להתמקד בזווית ספציפית שתנסה לענות של השאלה שמעסיקה אנשים בתחום: האם ניתן לזהות את המודל העסקי הבא שמאחורי הטכנולוגיות החדשות? האם החדשנות הטכנולוגית תוביל לייעול מודל הבסיס של מכירת חשמל לצרכנים או להיפך, החדשנות תוביל לפיתוחם של מודלים אלטרנטיביים בהם מחיר החשמל יהיה אפס או קרוב לו?

אנרגיה מתחדשת

באוקטובר 2017 מכרז בערב הסעודית לאנרגיה סולארית, הגיע למחיר הנמוך של 1.79 סנט לקילוואט שעה, ובכך נשבר השיא הנמוך הקודם שהיה באבו דבי 2.42 סנט. כאשר אנו חושבים שהמחירים אינם יכולים לרדת יותר הם שוב יורדים, וזה מתאפשר על אף שפתרונות האגירה טרם הבשילו ומהווים מכשול. סוללות אגירת חשמל זולות ויעילות יותר, הן עדיין אחד החסמים המרכזיים לאנרגיה המתחדשת. אך אין ספק שזה רק עניין של זמן עד שהחדשנות הטכנולוגית תיתן לכך פתרון. כאשר אנו מחברים למחירים הנמוכים גם את האפשרות הטכנולוגית העתידית, של הפקת חשמל סולרי באמצעות זכוכיות – כל מבנה ייהפך לתחנת ייצור קטנה של חשמל. אבל מהפכת האנרגיה הירוקה לא מתרחשת רק בתחום הסולרי. אנרגיית רוח גדלה ומתרחבת משמעותית ברחבי העולם. מכרזים שכאלו בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, צפון אפריקה והודו מגיעים למחיר של 3 סנט לקילוואט שעה. מכרז נערך לאחרונה במקסיקו אף ירד מתחת ל 2 סנט.

גרמניה היא חלוצה בתחום האנרגיה הירוקה, והמתרחש בה יכול להעיד במעט לגבי העתיד. בשנת 2017,  כ-27% מייצור החשמל בגרמניה הגיע ממקורות מתחדשים דוגמת אנרגיות סולאריות ורוח. שיעור זה הוא כפול מהשיעור בארה”ב כיום. השינוי החל בשנת 2011 לאחר אסון פוקושימה ביפן. גרמניה הציבה יעד של סגירת כל 17 תחנות הכוח הגרעיניות עד 2022, ו-9 מתוכן כבר נסגרו עד היום. השינוי נעשה גם בקרב הצרכנים עצמם. כבר כיום כ 2% מהתושבים, כ 1.5 מיליון איש, מוכרים חשמל לרשת. הווקטור של צמיחת האנרגיה המתחדשת נוסק באופן ברור מעלה, וזה רק עניין של זמן שייהפך למקור האנרגיה העיקרי בעולם. לא פלא שחברות נפט וגז מסורתיות, החלו בשנים האחרונות נכנסות לתחום האנרגיה הירוקה, באמצעות רכישות והשקעה במיזמים וסטארטאפים של אנרגיה ירוקה ברחבי העולם.

המונה החכם וה Prosumer

אם כן האנרגיה הירוקה מביאה לנו גם מחיר נמוך וגם אפשרות לייצור עצמי, אבל כיצד ניתן לתרגם זאת הלכה למעשה ברמת צרכן הקצה? אחת החוליות החשובות לפתרון נמצאת במונה החכם. מוני חשמל חכמים נפרסים בעשור האחרון בקצב גובר ברחבי העולם. באיחוד האירופי הוצב יעד של 80% פריסה עד 2020, כאשר מספר מדינות כגון איטליה, שבדיה, צרפת וספרד כבר עמדו ביעד. בארה”ב, שיעור המונים החכמים שהותקנו עומד כיום על למעלה מ 70% (למי שתוהה מה המצב בישראל אז אנו נמצאים שנות דור מאחור. פיילוטים שהחלו, טרם הורחבו ורשות החשמל עדיין בוחנת את כדאיות הפריסה).

המונה החכם אינו רק אמצעי לרישום וגביה יעילה של חשבונות החשמל. הוא מאפשר לקיים שיח אונליין מול הצרכן בתחום  האנרגיה, ומזמן מודלים יותר חדשניים. דוגמאות? FreshEnergy הוא סטארטאפ גרמני העוסק בתחום. הוא מציעה ללקוחותיו מונה חכם בחינם (שווה ערך לכ 100 אירו). החברה מציעה ללקוחות, חשמל ירוק בתעריף קבוע, ועם יכולת התנתקות תוך 30 יום (בניגוד לספקים הרגילים המחייבים חוזים ארוכי טווח). המודל העסקי העיקרי של החברה הוא שימוש ב DATA  לצורך פעילויות עסקיות חדשות. המערכת שלהם יכולה לזהות את צריכת החשמל של כל מוצר החשמל בבית הלקוח, והחברה יכולה כתוצאה מכך להציע שירותי חסכון לרבות שיווק מכשור אלטרנטיבי.

חברת החשמל ההולנדית Eneco היא דוגמה מעולה לחברה, אשר בוחנת את השינויים ומשנה תוך כדי תנועה. החברה זיהתה בתחילת העשור הנוכחי את ההליכה לכיוון של אנרגיה ירוקה, ופיתחה חטיבה ייעודית לתחום, הפועלת לייצור אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח בהולנד ומחוצה לה. החברה אמצה תפיסה עתידית, לפיה יצור החשמל המסורתי לא יהיה גורם האספקה המרכזי למגזר הפרטי. באמצעות רכישות של סטארטאפים, פיילוטים ושיתופי פעולה, החברה מפתחת תחומים עסקיים חדשים כגון טעינת רכבים חשמליים ואף תיקון מערכות סולאריות. אבל Eneco עושה אף יותר. היא החלה בתכנית חדשה במסגרתה היא משלמת לתושבים, אשר יש להם מערכת סולארית לייצור חשמל וסוללת אגירה ביתית דוגמת טסלה Powerwall, עבור הרשות לגשת לסלולה ולרכוש מהם את החשמל כאשר היא צריכה. הסכום השנתי עבור ההרשאה הזו עומד כיום על 450 אירו. 

במדינת ניו יורק החל בתחילת השנה ניסוי במחוז טומפקינס (Tompkins Country), לייצור של סוללת אגירה למערכות ביתיות לייצור חשמל. את הניסוי מובילה אוניברסיטת קורנל עם שותפות רבות דוגמת טסלה, ב.מ.וו, קונסורציום החשמל והגז NYSEG ועוד. הניסוי גם בוחן בנייתה של תכנית שתאפשר לצרכנים שליטה טובה יותר על צריכת החשמל שלהם באמצעות המונים החכמים, סוללות נטענות ווירטואליות וממשק ניהול אונליין.

אחד השינויים שמביא המונה החכם הוא מדיניות תעריפים דיפרנציאלית. מדיניות שכזו מאפשרת חיוב בתעריף נמוך יותר בשעות שאינן שיא, ובכך לתת תמריץ לצרכנים לעשות שינוי בהרגלי הצריכה שלהם ולשטח את נקודות השיא של הרשת. אבל השכלול האמתי של מדיניות תעריפים זו מגיע מהשילוב עם סוללות אגירה ביתיות. השילוב יאפשר לצרכן הפרטי למכור את החשמל שהוא מייצר חזרה לרשת חשמל במחיר גבוה יותר בשעות השיא. 

מיקרוגריד ובלוקצ’יין

הפיכת הלקוח ל Prosumer (יצרןלקוח) משמעותית מעבר ליכולתו למכור חשמל לרשת המרכזית. הבעיה שהמבנה הנוכחי של משק החשמל, אינו מכיר בערך זה עדיין. ברגולציה הנוכחית למרות שיותר ויותר צרכנים הופכים ליצרנים קטנים של חשמל, אין יכולת של מסחר בחשמל בין צרכנים. פה נכנסות חברות פרטיות וקונספט המיקרו גריד, המאפשר קהילת צרכנים ויצרנים קטנה, שסוחרת ומספקת את צרכיה, ללא תלות בחברת חשמל מרכזית אלא לצורך גיבוי. היתרון הוא לא רק בהורדת גורמי התווך, אלא בשימוש יעיל יותר של אנרגיה מאשר המצב כיום שבו קיים אבדן משמעותי של חשמל בשינועו למרחקים רחוקים.

טכנולוגיית הבלוקצ’יין יכולה למעשה להחליף כל גוף מרכזי שהיה מחויב לתהליך כגון בנק או חברת חשמל. 3 המדינות המובילות בעולם בשילוב טכנולוגיית הבלוקצ’יין בתחום האנרגיה הן ארה”ב גרמניה והולנד. כיום יש כבר מספר פרויקטים שיתופיים שכאלו בעולם, כאשר אולי המפורסם שבהם בברוקלין, שם  נבנתה פלטפורמת בלוקצ’יין פרטית למשתמשים המאפשרת מסחר מאובטח ושקוף. לא פלא אם כן שענקיות אנרגיה כמו BP, Shell, ו- Statoil הפכו להיות חלק מקונסורציום לפיתוח פלטפורמה ביתית בבלוקצ’יין למסחר באנרגיה.

ללא חשבון חשמל

הווקטורים שציינו כמו גם מגמות אחרות בתחום מראות כי המודל העסקי בשוק החשמל עובר מתחום הייצור לתחום האספקה. רשת החשמל הופכת ליותר ויותר דיגיטלית וחכמה, ונהפכת למעשה למעיין פלטפורמת תקשורת, שניתן למקסם את הפוטנציאל העסקי שלה מול גורמים שלישיים. ליד מלבורן אוסטרליה, מתקיים השנה פיילוט של חברת Mirvac, שנועד לבחון האם משפחה יכולה להתקיים שנה שלמה ללא חשבונות גז או חשמל. המשפחה שנבחרה, בעלת 4 נפשות, תתגורר בבית שהותקנו בו מערכות טכנולוגיות לניהול אנרגיה של שניידר אלקטריק ו- Evergreen. אוסטרליה ככלל מקדמת ומסבסדת לא מעט פרויקטים בתחום.

ניתן אם כן לומר שתחום הייצור ואספקת החשמל ישתנה מהקצה לקצה בעשורים הבאים. המודל העסקי החדש עדיין לא סגור אבל הוא יתגבש, ומי שידע לזהות אותו – ירוויח בגדול. אחד הכיוונים האפשריים הוא שרשת החשמל תיהפך לפלטפורמה לעסקיים אחרים וחדשים. קצת מזכיר את תחום הסלולר. מי תאר לעצמו לפני עשור כששילמנו מאות שקלים בחודש, שניתן לקבל חיבור סלולרי ב 29₪? אז נכון, משק החשמל זו תעשייה שמרנית, כבדה ואיטית יותר. אבל הדרך לאספקת חשמל חינם או כמעט חינם בעתיד הלא כל כך רחוק אינה כה דמיונית.