בעשור האחרון חווה אוגנדה האטה כלכלית שניכרת בשיעורי צמיחה נמוכים משמעותית מאלו של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. כך למשל התמ”ג של השנה האחרונה גדל ב 4%, לעומת נתונים דו ספרתיים מן העשור הקודם. לשם השוואה שכנותיה של אוגנדה, כמו קניה, רואנדה וטנזניה, נהנות מצמיחה גבוהה משמעותית בשנה האחרונה של 7%. בין יתר הסיבות לקשיים ניתן להצביע על המיתון הכלכלי של 2010 שהשפיע לרעה על הייצוא המקומי, צמצום בהשקעות חוץ והמלחמה ב-2013 בדרום סודן- אחת מהיבואניות הגדולות של התוצרת האוגנדית.
הסטגנציה הכלכלית שחווה אוגנדה ניכרת גם בהשקעות הממשלתיות הנמוכות בשנים האחרונות, במיוחד בתחומי החקלאות, הסביבה והמים. שיעור התקציב בתחום המים קטן ב-8.8% ביחס לשנה הקודמת, וזאת כאשר התקציב הכולל דווקא גדל ב-7.7%. גם תחום החקלאות חווה האטה וההשקעה הממשלתית בו נותרה זהה בשש השנים האחרונות. זו נקודה משמעותית שכן 80% מכוח העבודה באוגנדה משתכר בחקלאות ותלוי בענף והתפתחותו לקיומו הכלכלי.
ולמרות זאת, ייתכן ושנת 2018 תהיה שנת מפנה עבור אוגנדה. את הכספים שהממשלה לא משקיעה בתחומי הסביבה, המים והחקלאות היא משקיעה בתחומי העבודה והתחבורה (עלייה של 20% לעומת השנה שעברה) כחלק מניסיון לפתח את התשתיות במדינה. לכך יש לצרף את חתימת ההסכמים לפיתוח שדות הנפט והגז שנמצאו באוגנדה כבר לפני כעשור ועד לשנה שעברה לא פותחו בשל מחלוקות משפטיות וכלכליות מול החברות המפתחות. פיתוח סקטור הנפט והגז החל להביא השקעות חוץ משמעותיות והצפי שהן תגדלנה ותחוללנה שינוי משמעותי בכלכלה. על הצינור שישנע את הנפט מאוגנדה לאוקיאנוס כבר עובדות במרץ החברות המעורבות: Total E&P הצרפתית, Tullow Oil הבריטית (שבינתיים מכרה את חלקה) ו-China National Offshore Oil Corporation הסינית. שווי פרויקט הצינור מוערך ב-3.5 מיליארד דולר, והוא אמור להיות העורק הראשי ל-1.7 מיליארד חביות הנפט שהתגלו באזור. המטרה של המיזם כולו היא להכניס את אוגנדה לשוק הנפט כבר בשנת 2020- כשנה לפני הבחירות.
לאחרונה שאיפה זו נתקלת בקשיים לוגיסטיים ועיכובים שמציבים את הנשיא יוווארי מוסבאני בעמדה בעייתית. מוסבאני, שמכהן כבר מ-1986 כנשיא אוגנדה יכול להיבחר שוב בעקבות ההחלטה האחרונה של הפרלמנט להסיר את ההגבלה על גיל המועמדים- שהייתה 75. מוסבאני, בן 73 היום- והחלטה זו משחקת כמובן לטובתו ומסמנת לו קדנציה נוספת באופק, אם ידע לתרגם את הצפי לגידול בצמיחה גם כלפי סקטורים אחרים בעלי השפעה על הציבור הרחב. עם ההשקעה הגוברת בתשתיות ופיתוח, גם התחזיות אופטימיות וצופות לאוגנדה צמיחה של 5% בשנה הקרובה, ואולי אף 6.5% בהמשך.
מקורות: