חדשנות נתפסת כיום כמנוע צמיחה חשוב לפיתוח המשק והכלכלה. מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם עסוקים בשאלה כיצד הם יכולים לעודד חדשנות? כשאנחנו מדברים על חדשנות אנו מתכוונים ליכולת להביא פתרונות יצירתיים לבעיות או הזדמנויות. חדשנות תלויה בראש ובראשונה בבני אדם ובהיותם אנשים סקרניים ויצירתיים. אחת האינדיקציות לכלכלה חדשנית הוא מספר הממציאים הפועלים בה. כיצד אם כן המדינה יכולה להשפיע ולהרחיב את מספר האנשים ה”ממציאים” וההמצאות בה? שאלה מרתקת.

בדיוק כדי לענות על השאלה הזו, ערכו מספר חוקרים מאוניברסיטאות העילית בארה”ב ורשות המסים האמריקאית, מחקר נרחב שתוצאותיו התפרסמו לפני מספר חודשים (Who Becomes an Inventor in America? The Importance of Exposure to Innovation). מטרת המחקר הייתה לבדוק מה גורם לאנשים להפוך לממציאים. המחקר בחן מיליון ממציאים אמריקאים לפי רישום פטנטים, תשלומי מס (משכורות) והיסטוריית הלימודים שלהם. מטרת החוקרים הייתה לנסות לזהות אינדיקטורים או דפוסים זהים, שיוכלו לסייע למציאת מדיניות נכונה בתחומים שונים בעלי השפעה כגון תפיסות חינוכיות, מדיניות מס ועוד.

אחד הממצאים הבולטים, הוא שילדים שהוריהם משתכרים באחוזון העליון יש סיכוי של פי 10 להיות ממציאים, לעומת ילדים שהוריהם משתכרים בחציון השכר במשק. שני קשרים חזקים נוספים שנמצאו היו מגדר וגזע. רק 18% מהממציאים הם נשים. הפער לעומת הבנים אומנם מצטמצם בשנים האחרונות אבל לפי הקצב הנוכחי השוויון יגיע עוד 118 שנים! גם לגזע יש קשר חזק לגבי סיכויי ההצלחה והוא בא לידי ביטוי בארה”ב במה שנקרא “לבנים” לעומת מיעוטים. לאנשים לבנים יש סיכוי של פי 3 יותר להצליח מאשר לבני מיעוטים.

אז עם נתוני פתיחה כאלו, השאלה שעניינה את החוקרים היא מה בכל אופן ניתן לעשות כדי להתגבר על ההסללות הללו? אילו משתנים נוספים יכולים להטות את הכף ולהגדיל את הסיכוי של ילד או ילדה להצליח וליהפך לממציא? אחד המשתנים שזוהו כבעלי השפעה חזקה הוא הגורם הסביבתי. ילדים שגדלו באזור שבו ישנם יותר ממציאים – יגדילו את הסיכוי שלהם ליהפך בעצמם לכאלו. ההשפעה הזו כל כך חזקה שהחוקרים מצאו כי אפילו סוג ההמצאות של הממציאים לעתיד, מושפע מסוג החדשנות שנחשפו אליה. למשל לילדים מעמק הסיליקון הייתה נטייה חזקה יותר לתחום המחשבים לעומת ילדים ממיניאפוליס (שבה יש ריכוז של חברות רפואה), שהראו שיעור גבוה יותר של המצאות בתחום הרפואה.

נכון, אוכלוסייה מחתך סוציו אקונומי נמוך חיה מן הסתם בסביבה פחות חזקה, ועל כן היא כנראה אינה מממשת את הפוטנציאל של ילדיה כלל ובתחום ההמצאות בפרט. אבל אינדיקטור זה בניגוד למגדר או גזע הוא כן ניתן לשינוי. מסתבר שההחלטה הנכונה ביותר של הורים שמעוניינים לשפר את עתיד ילדיהם היא מעבר לשכונת מגורים מוצלחת. הסביבה שמורכבת מהילדים שלומדים איתם ומשחקים איתם, הבתים שמבקרים בהם, החוגים, האירועים, בית הספר והמורים – הם בעלי השפעה מכרעת על הילד שלנו, גם אם הבית הפרטי שלו אינו זהה לסביבה. החוקרים המחישו נקודה זו כאשר בחנו סטודנטים מגוון מכללות ואוניברסיטאות עילית. במוסדות אלו מופעלות תכניות אינטגרציה, שצברו תאוצה בתקופת אובמה, והכניסו בשעריהם תלמידים מחתך סוציו אקונומי נמוך שלא על בסיס הישגיהם האקדמיים. מסתבר שההבדלים של מגדר, גזע ורקע סוציו אקונומי נמחקו, ולסטודנטים השונים שלמדו בסביבה הישגית היה סיכוי שווה ליהפך לממציאים.

כאשר אנו בוחנים לא רק יכולת חדשנות אלא העדפה לכיוון של לימודים מדעיים אנו מזהים עיקרון דומה. מתברר שהגורם המשמעותי ביותר שיקבע אם הילד שלנו יפנה ללימודים ולעיסוק באוריינטציה מדעית – נקרא “הון מדעי” .(science capital) מונח זה מבטא את המטען האישי שנצבר ע”י הילד ואשר מעצב את עמדתו ביחס למקצועות המדעים. ה”מטען” כולל מה שהם ילמדו בתחום המדעים, מה הם יחשבו על התחום, במה הם יתנסו, ואחרון וחשוב מי הם מכירים מתחומי המדעים. בבריטניה פועלת בשנים האחרונות תכנית בשם In2ScienceUK ששמה לה למטרה לעודד את הדור הבא של מדענים וממציאים בקרב ילדים משכבות סוציו אקונומיות נמוכות ע”י חשיפתם לתחומי המדעים מחוץ לכותלי בתי הספר. התכנית מנסה להציג בפני הילדים מה באמת עושים מדענים, כיצד נראית סביבת העבודה שלהם ואילו תגליות או פיתוחים הם משיגים.

אז נכון ש”ההון המדעי” מושפע גם על ידי המורים והמערכת, אבל לנו כהורים יש אתגר ויכולת להיות מעורבים ו”להטעין” את “ההון” אם רק נהייה מודעים לכך. איך עושים זאת? אני יכול לציין מגוון רעיונות כגון לרשום את הילדים בקיץ לקייטנות שעוסקות במדעים (יש למשרד המדע והטכנולוגיה קייטנות שבועיות מסובסדות ברחבי הארץ), לצפות יחד איתם בתכניות מרתקות בערוצי המדע בטלוויזיה, לשתף אותם על סיפורי הצלחה חדשותיים שמתרחשים סביבנו מהזווית של החדשנות הטכנולוגית דוגמת מכירת מובילאיי ופיתוח כיפת ברזל, לחשוף אותם לאוניברסיטה בין אם בסיור או בלימודי העשרה לילדים ועוד שלל פעילויות שיוצרות חוויה חיובית תגמול וסקרנות.

לקראת החזרה ללימודים בואו לא נשאיר רק למערכת החינוך את האחריות.