ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות הביאו אותנו למקום מאוד נוח בחיינו, נוח בהרבה בעבר. אך, התפתחויות אלו מגיעות עם מחיר, ומתלווה אליהן הסיכון ההולך וגובר לפרטיות שלנו. בעוד שטלפונים ניידים ומחשבים מהווים הדוגמא הברורה מאליה, מכשירים נוספים גם סובלים מאותו החיסרון.

לדוגמא- המכוניות שלנו. מכוניות כיום יכולות להחזיק במידע רב על המשתמשים בהן, מהדברים הטריוויאליים כמו אנשי קשר וטעם מוזיקלי, למידע אישי יותר כמו היכן היית והקלטות מהמצלמה ברכב. מידע נוסף יכול להיאסף מ”הקופסא השחורה” ברכב, אשר מותקנת ב96% מהרכבים שלנו. ההקלטות הקופסא מחוברות למחשב המרכזי של הרכב, ואוסף את כל המידע אשר עובר דרכו. המידע הנ”ל כולל מידע אישי, והוא אינו מוצפן בשום צורה. ללא החובה לצו חיפוש, פרטיות האנשים נמצאת בסכנה.

עד כה, שוטרים בארה”ב לא היו צריכים צו חיפוש על מנת לקבל גישה למידע. בCarroll v. United States, תיק מ1925, בית המשפט העלון בארה”ב החיל הלכה אשר קובעת כי המשטרה צריכה רק חשד סביר כדי לחפש ברכבים, הלכה שסיפקה פטור מהדרישה לצו חיפוש בתיקון הרביעי לחוקה.

אך, תיק שמתנהל בימים אלו בבית המשפט העליון בג’ורג’יה עשוי לשנות זאת. Mobley v. State case הוא תיק העוסק בתאונת דרכים קטלנית שהתרחשה בשנת 2014. האשמה נקבעה בשנת 2017, אך Mobley ערער על הקביעה, בטענה שהמשטרה נזקקה לצו חיפוש כדי לקבל את המידע מהקופסא השחורה שברכב.

התביעה טענה שהורדת תוכן הקופסא השחורה הינה פרקטיקה מוכרת, במיוחד כשמדובר בתאונות דרכים קטלניות מעין אלה. אך, עורך דין מטעם האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, Nathan Freed Wessler, טען מנגד ש”מכוניות כיום אינן רק קופסאות מתכת על גלגלים, הן מחשבים נודדים המכילים כמויות אדירות של מידע”. לפיכך, קיים הצורך בצו חיפוש.

זוהי הפעם הראשונה שביהמ”ש העליון בוחן טענה זו. לפסיקה במקרה זה תהיה השפעה משמעותית על סוגיות עתידיות העוסקות בטכנולוגיה ובפרטיות בעידן המודרני.