היעדר טיפול מתמשך בשפכים כבעיה חברתית וסביבתית חמורה יפגע במאמצים אחרים להשגת יעדים לפיתוח בר קיימא ב-2030, כך טוען דו”ח ה-WWAP האחרון שהוציא האו”ם. המספרים בדו”ח קודרים: 80% מן השפכים בעולם משוחררים ללא טיפול, ומהם כ-70% אפילו לא מונעים מגע בין האדם לצואה. זאת ועוד, מחקר חדש מוכיח שכמות השפכים מאזורים אורבניים שמשומשים להשקיה בחוות גבוה ב-50% מששוער בעבר (כ-35.6 Mha). כ-885 מליארד בני אדם חשופים למים בלתי מטופלים, אוכלוסייה שברובה מרוכזת בסין, הודו, מקסיקו, פקיסטן ואיראן- מדינות בהן פחות מ-25% אחוז מהמים זוכים לטיפול.

“כל עוד ההשקעה בטיפול בשפכים משתרכת רחוק מאחורי צמיחת האוכלוסייה, צרכנים רבים שאוכלים תוצרת בלתי מעובדת יעמדו אל מול איום גובר לאיכות המזון,” טוענת אן ת’אבו, המחברת הראשית של המחקר בנושא ההשקיה. ההשקעה בטיהור מים בעלת יתרונות רבים, בעיקר עבור בריאות האדם. היא מהווה צעד אל עבר הקיימות המנוסחת ביעדי המילניום לפיתוח (MDG) ואמורה אף לפתח את הכלכלה משום שכיסוי העלות המושקעת אפשרי דרך התוצרים הנלווים לטיהור (דוגמת מלח, חנקן ופוספט) והעלייה המשמעותית בזמינות המים. עבור כל דולר שהושקע בסניטציה, שיעור ההחזר המוערך גדול פי חמישה, מדווח דו”ח ה-WWAP. מכאן ששינוי בגישה בנוגע לטיהור מים מועיל כפי שהוא נחוץ: מזיהום למחזור, משופכין לקולחין. השקעה בטיהור שופכין הכרחית לפיתוחה של חברה אנושית שמותאמת לאתגרים המודרניים, ויש צורך בהשקעת מאמצים לפיתוח המנגנונים והרגולציה הנדרשים לשם הפיכתה למציאות.

מקורות:

הדו”ח של האו”ם

מחקר על השקייה