עם הכניסה של IoT לסקטור התעשייתי ההבנה שלנו את המושג “ייצור” תהיה חייבת להשתנות- ומהר. IoT מתועש, או בכינויו המקוצר באנגלית IIoT, דוחף קדימה רעיון שהופיע לראשונה בגרמנית: “תעשייה 4.0”, ומשמעותו מהפך חכם לייצור. עם מכשירים שיכולים לתקשר זה עם זה, מידע מן המרחב הפיזי שמשומש ליצירת קונטקסט עבור פעולות ממוכנות ומכונות חדשות שיכולות לסייע לבני האדם בתהליך קבלת ההחלטות אך גם לפעול אוטונומית- תעשייה 4.0 שואפת ליצור מערכת יחסים סימביוטית בין מערכות סייבר-פיזיות לבני אדם. דוגמא מצוינת לכך הוא למבורגיני, מותג יוקרה שעבר מהפך חכם אחרי שנקנה בידי אאודי. החברה השיקה מפעל חדש לפני כמה חודשים ובכך הפכה את תהליך היצור לאוטומטי ומונחה בידי תוכנות מיוחדות וחיישנים.
המטרה של תעשייה 4.0 היא אופטימיזציה, לא חידוש- ולכן לפעמים מתייחסים אליה כאבולוציה של התעשייה ולא כמהפכה בה. ההבדל כשתיושם לא יבלוט לעין, ולא נחזה בשום גורדי שחקים בוהקים ובהם מכונות עתידניות במקומם של מפעלים אפורים- אלא הוא יסתכם בקו יצור שפשוט עובד. קישוריות, איסוף מידע ומכונות אוטונומיות יהפכו גם טעויות לקלות לניטור ותיקון. לכן זה ממש לא מפתיע שלמבורגיני אינה היחידה שמוכנה לאמץ לחיקה את השינוי: סינסנטי, למשל, מיתגה את עצמה כ-“עיר דוגמא לתעשייה 4.0” ודרום קוריאה מצהירה על כוונותיה לפתוח 30 אלף מפעלים חכמים עד 2025. עם תחזית של 3.5 מיליון משרות חדשות בתחום הייצור בזכות ה-IIoT והשקעות שמגיעות לכמעט $189 מיליארד דולר רק בשנה החולפת- ניתן לומר שקבלה רחבה של ה-IIoT היא רק עניין של זמן.
ההשלכות האפשריות של תעשייה 4.0 גדולות בהרבה מעתידן של חברות או תחומים ספציפיים ויכולות לקבוע את הכיוון אליו ילך מאזן הסחר העולמי בעשורים הבאים, ואף להשפיע על מאזני הכוח הגלובאליים. ארצות הברית וסין מתחרות ביניהן על דומיננטיות כלכלית ומנצלות לשם הובלה במירוץ כל אלמנט בכלכלות שלהן. בעוד ארה”ב עדיין ראשונה במונחים של תל”ג היא שנייה לסין במונחים של ייצור- שהגיע ב-2017 לשיא חדש של $2.2 טריליון. במשך השנים על ההגמוניה האמריקנית השתלטה סין ומדינות בהן הייצור זול- כמו מקסיקו, ברזיל ואסיה פסיפיק. ארצות הברית מתכוונת להשתמש בטכנולוגיות של תעשייה 4.0 כדי להחליף את סין כיצרנית הגדולה בעולם. הדו”ח “תעשייה 4.0, שוק וטכנולוגיה: מבט על אמריקה, 2018-2023” חוזה שתעשייה 4.0 האמריקנית בין 2016-2023 תצמח בקצב של 12.9% לשנה. מגמה זו הולכת יד ביד עם מדיניות שלטון טראמפ שמתמקדת בחיזוק הסקטור התעשייתי באמריקה ובייצור מקומות עבודה חדשים. במשך השנה הראשונה לממשלת טראמפ המפעלים האמריקאים הוסיפו מקומות עבודות בקצב המהיר ביותר שנראה מאז שנת 2014.
חיבור בין מפעלים- וקישוריות באופן כללי- היא מושא לדאגה במפעלים חכמים ובהטמעת ה-IIoT. רבים חוששים שמפעלים חכמים עלולים להוות סיכון בטיחותי משום שהרשת בלבם יכולה לשמש פתח לגניבת פטנטים או להשבתה פתאומית בידי כוחות חוץ. ועדיין, איום ביטחון הסייבר קיים בכל מקום היום ועיכוב הקדמה והשיפור הפוטנציאלי מתוך פחד לא יעצור את העולם מלכת. חששות סביב הון ראשוני, פערי ידע ויכולות בקרב עובדים ומיזוג עם טכנולוגיות ישנות יותר מצטמצמים כולם לאור האפשרות לצבירת ידע, שיחזור מידע ואתחול מערכות מידי, יעילות מחושבת ותובנות שמבוססות על ניסיון קולקטיבי שנצבר ממכונות הפרוסות בכמה מיקומים.
מקורות:
סין וארה”ב משקיעות מאמץ בתעשייה 4.0