האם מרחבי חדשנות באמת הופכים חברות לחדשניות יותר? המציאות מראה שלא בהכרח
מרחבים ייעודיים לחדשנות, כמו מעבדות או מרכזי חדשנות, התרבו בצורה ניכרת בשנים האחרונות. לפי הדו”ח האחרון של חברת Campgemini מרחבי חדשנות צמחו ב-27% בשנת 2017 ו- 87% מהחברות הגדולות מחזיקות במרחב שכזה. מרבית מרחבי החדשנות שנפתחו בשנה האחרונה התמקדו בבינה מלאכותית (44%) ובביג-דאטה (39%). בישראל, למשל, נפתחו מאז 2018 מעל 10 מעבדות חדשנות בידי חברות ידועות כמו Siemens, Visa, Enel, UPS ו-Apple.
מרחבי חדשנות נתפסים לא פעם כמתכון בטוח להצלחה משום שהם מחברים חברות גדולות עם רעיונות או סטארטאפים חדשים ומבטיחים. מרחבים כאלה הם פתרון נוח לארגונים גדולים שפעמים רבות מתקשים בטיפוח חדשנות אין-האוז ובגיוס עובדים מוכשרים- שלרוב מעדיפים סביבה צעירה ופחות בירוקרטית. אבל האם מרחבי חדשנות באמת הופכים חברות לחדשניות יותר? הדו”ח של Campgemini מראה שרק 17% מהחברות בהן יש מרחב ייעודי לחדשנות מיישמות חדשנות מחוץ לגבולותיו. חברות כמו Unilever, Microsoft, Disney, Coca Cola ו-British Airways צמצמו או סגרו כליל את מעבדות החדשנות שלהן בשנים האחרונות, מה שהביא לתפיסה הרווחת ש-90% ממעבדות החדשנות מועדות לכישלון.
אז מה הופך מרחבי חדשנות להצלחה?
אין דרך אחת בטוחה להצלחה אבל מבחינה של השוק בשנים האחרונות ניכר כי כדי להגביר את הסיכוי יש לנהוג במרחבי חדשנות ככלי עסקי לכל דבר. עליהם להישמע לכללי העולם העסקי ולדבוק באסטרטגיה מבלי להיסחף אחר רעיונות טכנולוגיים מלהיבים. חדשנות אינה מסתכמת רק ברעיונות חדשים ולמרות הרומנטיקה שכרוכה בה- עליה גם להיות רווחית. המפתח להצלחה הוא בפיתוח מודעות מסחרית גם במרחבי החדשנות בהם הסביבה יותר מוכוונת טכנולוגיה. מרחבי חדשנות לא קמים כדי להיות מגניבים או כדי להחזיק בפופים- הם שם כדי להביא ערך ורווח לתאגיד.
מעבר לפן האסטרטגי והעסקי, מרחבי חדשנות חייבים להיות מחוברים ישירות לצרכים ולמטרות של החברה שלהם. רבים המקרים בהם למרחב החדשני- יצור צבעוני מוזר במרכזו של תאגיד אפרורי- יש אווירה שונה לחלוטין מזו של החברה שמחזיקה בו. לא כך זה אמור להיות. מרכזי חדשנות הם כמו איבר בגוף- יש להם תפקיד מוגדר ועדיין עליהם להתנהל בהתאם לצרכים של האורגניזם התאגידי כולו. בעוד חשוב לשמור על ייחודיות המרחב כדי לשמר את הפונקציה הייעודית שלו, הוא עדיין אינו יכול להתנהל כישות נפרדת לחלוטין. זו הסיבה מדוע קרבה פיזית- כשהמעבדה נמצאת בבניין החברה, למשל- יכולה לשמר רצף תקשורת הדדי ולעזור בגיבוש זהות תאגיד אחידה בכל חלקיו. הניסיון והתובנות על קהל היעד והשוק שירוויח המרחב החדשני מקשר קרוב שכזה עם החברה האם קריטיים כשהמטרה היא תרגום רעיונות למציאות.
הקשר בין המרחב החדשני לתאגיד מהדהד גם את הקשר שלו עם העולם. חדשנות אינה נעשית בואקום וחשוב להבין את השוק (דומסטי וגלובלי) ואת הפתרונות הקיימים כדי לפתח אלטרנטיבה ראויה. עיקר עיסוקם של מרחבי חדשנות אינו ב”המצאות” אלא בשיפור פתרונות קיימים כדי להגיע למוצר הטוב ביותר. הארות הן לא תמיד מה שמגיע להימכר על המדף. רבים לפניך כנראה כבר זיהו את אותו הצורך וחשבו על פתרון דומה. במובן הזה מודיעין מחקר ופיתוח הוא צעד מהותי בדרך להבין אם הפתרון שלך טוב יותר מזה של אחרים, ואם לא- מדוע. מתוך כך הבנת טבעו היחסותי של עולם העסקי הוא חובה לכל מי שמבקש לפעול בו.