שוק מוני החשמל החכמים גדל בצורה אקספוטנציאלית בשנים האחרונות. אחוז המונים ההולך וגדל מוכיח קונצנזוס אוניברסלי סביב היתרונות שבשימוש בהם. האיחוד האירופאי, לדוגמא, שם לו למטרה להחליף לפחות 80% ממוני החשמל למונים חכמים עד 2020, כמובן בתנאי שהמהלך יהיה קוסט-אפקטיבי. מספר המונים החכמים המותקנים הגדול ביותר עד 2020 צפוי להיות בסין- מעל 435 מיליון יחידות. מתוך כך אחוזי החדירה של המונים לאסיה יגיעו לשיא של 68% עד 2022, כך חושף הדו”ח האחרון של Telefónica Digital. לעומת זאת בארה”ב יש 132 מיליון מוני חשמל חכמים- שוק שצפוי להגיע ל-91% חדירה עד 2022.
להתקנתם של מוני חשמל חכמים יתרונות רבים. המידע הנאגר על ידי המונים משומש לניתוח דפוסי התנהגות צרכנית, מה שמאפשר לספקיות החשמל לשפר תחזיות צריכה ולהתמודד בצורה טובה יותר עם שימוש בשעות שיא. מונים חכמים מהותיים גם בשילוב אנרגיות מתחדשות בגריד החשמלי.
ועדיין, על אף היתרונות ואחוזי החדירה הגבוהים התפתחויות אחרונות מראות שיש התנגדות ציבורית למונים סביב שני נושאים עיקריים: הראשון, חששות סביב סוגיות SPS (בטיחות, פרטיות ואבטחת מידע); השני, סביב העובדה שההבטחה לחסוך עלויות ללקוח לא מומשה. ההתנגדות הציבורית ניכרת, למשל, בבריטניה, שם סקרים הראו שאחד מכל חמישה לא רוצה שיותקן בביתו מונה חכם. בין הגורמים לעזות התגובה הציבורית הוא היעדר אסטרטגיה מוכוונת-צרכן בתאגידים וספקים שתהיה אמונה על הפרחתן של חששות ועל יצירת מעורבות ציבורית אמיתית.
המצב המורכב שבו מוצאים עצמם התאגידים היום מנוהל באופן שלוקה בחסר, קודם כל משום שהחשש הציבורי לא נתפס מספיק כאיום. התייחסות לסוגיה כמינורית והיצמדות להתנהלות רגילה היא הבחירה הפופולארית להתמודדות עם העניין בקרב תאגידים, אך נראה שמה שהם שוכחים שוב ושוב הוא כמה כוח יש בידי הצרכנים. הצרכן המודרני מודע לסוגיות של בריאות, פרטיות ושקיפות, יש לו ציפיות מהשירותים הניתנים לו והרבה כוח לעצב את העולם דרך כתיבה של פוסט בודד. אסטרטגיית SPS מציעה גישה חדשה מוכוונת-צרכן שמתמודדת עם הציבור בצורה מקצועית מבלי לזלזל בכוחו. היא מתמודדת עם הפחד במקום להתעלם ממנו או להילחם כנגדו. אסטרטגיה זו דורש מודעות לצרכן בכל דרג, מההנהלה ועד לעובדים, ועבודה עם וסביב התפיסות הקדומות והציפיות הקיימות של הציבור על מנת לקדם אמון ושיתוף פעולה.
שיתוף פעולה של הציבור הוא עוד נתבך חשוב שתאגידים צריכים לכוון אליו בהתמודדות עם המצב. שימוש במונים חכמים יהיה “חכם” רק אם האנשים שמשתמשים בו מוכנים להשקיע מאמץ ביישום התובנות שהוא מספק. לכן ספקי אנרגיה חייבים להבין שלצרכנים, כאינדיוידואלים, יש סט ערכים וצרכים שמכתיבים את ההתנהגות שלהם. הבנת הלקוח היא המפתח לשינוי דפוסים (כמו צמצום הצריכה או שינוי זמני השימוש) ולגיוס תמיכה ציבורית. הבנה של צרכי הלקוח יכולה להתבטא דרך תגמולים כספיים (למשל דרך מדיניות תעריפים שתעודד שימוש שלא בשעות השיא) או בתמריצים אחרים. אלה יוכלו להפוך את הצרכן לשותף רוצה ופעיל.
חשוב להבין שכשספק האנרגיה אינו מוכן דיו להתמודד עם הציבור בשוק תחרותי הוא עלול להינטש לטובת המתחרים שלו. כשהספק מחזיק בעמדת מונופול, כמו חברת החשמל בישראל, הוא גם לא ינסה לעשות שינוי משום שגופים מונופוליים נענשים רק לעיתים נדירות עבור מדיניות פאסיבית או פוטנציאל שלא התממש. הקיפאון שהרציונל הזה יוצר משאיר חותם על התפיסה הציבורית, שבתורה תסייע להצמיח מתחרים (תהליך שאנחנו רואים בשוק הדואר הישראלי בשנים האחרונות) או תביא להתערבות פוליטית (כפי שאנחנו רואים שקורה היום עם חקיקה שנוגעת לספקי המים בכנסת).
מקורות: