צמיחת האינטרנט הסלולרי
עובדה מוכרת היא שלמעלה מ50% מהחיבורים האינטרנטיים בעולם נעשים באמצעות הנייד. בעשור האחרון השימוש בדאטה הסלולרי הוכפל פי 4,000, וישנן תחזיות שב-15 השנים הבאות היקף השימוש בדאטה בסלולר יגדל פי 400 מיליון. יוטיוב מדווחת שצריכת הוידאו בטלפונים הניידים צומחת ב-100% כל שנה, ולפי Cisco 75% מהטרפיק בסלולר יהיה מסוג וידאו עד 2020.
מעבר לשימוש הפרטי, הרשת הסלולרית מתרחבת לשימושים נוספים דוגמת הבית החכם והעיר החכמה. עפ”י חברת הייעוץ Gartner, עד 2020 שוק מכשירי ה-IoT יעלה על 20 מיליארד, בכללם סנסורים לתאורה חכמה, מונים חכמים, חיישני חניה, ניטור ועוד. תחום התחבורה החכמה מהווה שימוש עתידי נרחב וחשוב גם כן. על פי חברת BI Intelligence עד 2020 יעלו על הכביש כ-10 מיליון מכוניות אוטומטיות, שישתמשו אף הן בחיבוריות של הרשת הסלולרית לצורכי ניווט, עיבוד מידע וקבלת החלטות.
כולם מדברים על 5G
מימוש מלוא הפוטנציאל של רשת ה 5G, יאפשר מהירויות גלישה גבוהות במיוחד (מג’יגה אחד ועד עשר בשנייה). לשם ההשוואה, מהירות האינטרנט הממוצעת בארץ כיום עומדת על 28 מגה-בייט לשנייה (רשת ה-4G בארץ טרם הגיעה לפריסה מלאה). בגלל שרשת ה-5G מבטיחה רוחב פס גדול של עד פי 100 מזה של רשת ה-4G, מכשירים שיתחברו אל הרשת החדשה יוכלו להעביר דרכה מידע כבד ומורכב יותר ולזכות ביכולות חישוב ועיבוד גבוהות על גבי הרשת. לכן מבחינה טכנולוגית נעשים היום פיילוטים שונים בפריסה ומעבר מידע על גבי הרשת החדשה. הבולטים נעשים על ידי חברות כמו Samsung ו-SKT הקוריאניות ו-T&AT האמריקאית. רשת ה-5G עתידה להגיע בהיקפי פריסה שונים עד 2020 לארה”ב, דרום קוריאה, יפן, סין ולחלק ממדינות האיחוד האירופאי.
פריסת רשת 5G
כדי להפוך את רשת ה-5G למציאות, גורמים בתעשייה מנתחים שלושה היבטים מרכזיים: פיתוח טכנולוגי, היתכנות כלכלית ודחיפה רגולטורית. הפיתוח הטכנולוגי הנדרש להפעלת רשת ה 5G נמצא כאמור כבר בשלבי פיתוח מתקדמים. לאור הפיילוטים הקיימים היום הפעלת הרשת באופן מסחרי תתכן כבר בשנתיים הקרובות. לעומת הפן הטכנולוגי, ההיתכנות הכלכלית של הרשת מורכבת, ויש קולות שאינם בטוחים באשר לרווחיותה לאור ההשקעה הרבה הנדרשת. עדיין נראה שמרבית מדינות העולם רצות לכיוון יישום ה-5G בשנתיים הקרובות.
האתגר המהותי אתו צריכה להתמודד התעשייה הוא הרגולציה המשלבת הקצאת תדרים ומדיניות לפריסה בשטח. המכשולים מורכבים ממגוון סוגיות דוגמת: הקצאת תדרים, תכנון ובניה (רישוי, שיתוף הציבור ונראות), איכות סביבה (בטיחות קרינה) והיבטים חוזיים ומשפטיים שונים. על מנת שניתן יהיה לפרוס את הרשת במהירות וביעילות, נדרשת רוח גבית רגולטורית המתורגמת לתקנות מחייבות. אחת הדוגמאות לכך היא סוגיית התאים הקטנים (Small Cells) עליה נרחיב בהזדמנות אחרת.
בארה”ב עושים לאחרונה מהלכים לזירוז הפריסה של הרשת, כשהמטרה המוצהרת היא להביא את אמריקה להיות המובילה העולמית בתחום. בחודש שעבר התקבלה החלטה ב-FCC להסיר את החובה לעבור תהליכי אישור מול גופים פדראליים סביבתיים וגופים לשימור היסטורי אזורי בהצבתם של תאים קטנים. המהלך אמור לחסוך כעשרת אלפים דולר בשנה פר תא ולקצר משמעותית את הבירוקרטיה הנדרשת.
5G בעולם
ארה”ב אינה היחידה שמתגייסת לפריסת הרשת. דו”ח של ה-CTIA שפורסם החודש, מראה שארה”ב ממוקמת רק במקום השלישי במוכנות ל-5G – מאחורי דרום קוריאה וסין. מי שככל הנראה תפרוס 5G בצורה מסחרית רחבה בשנים הקרובות תהיה דרום קוריאה, מה שלא מפתיע נוכח הדומיננטיות של חברות כמו Samsung ו-SKT בפיתוח הרשת. סין צפויה להיות השחקן המשמעותי ביותר בשוק ודו”ח CCS Insights מהחודש האחרון חוזה שתחזיק בשנת 2025 ב-39% מהשוק, כלומר בלמעלה מ-400 מיליון חיבורי 5G. קצב הפריסה בסין אמור להיות איטי מזה של מתחרותיה, אך משמעותי יותר מבחינת כמות המשתמשים. על פי הדו”ח אירופה צפויה להחזיק ב-100 מיליון חיבורי 5G עד 2023, אך נראה שהיא משתרכת מאחור בגלל חסמים רגולטוריים, שוק משוסע והעדפה של מפעילות סלולריות מקומיות רבות להתמקד דווקא ברשת ה-4G.
