רשתות דור חמישי, או רשתות 5G, הן תחום שאנו רק מתחילים להתוודע אליו. מדובר בדור הבא של הטכנולוגיה הסלולרית, שמתוכנן לספק תשתית אינטרנט אלחוטי מתקדמת יותר מכל מה שהכרנו עד כה. בתור דוגמא, מהירויות הגלישה ב-5G צפויות להגיע ל-10GBPS בממוצע, לעומת הסטנדרט הנוכחי של רשתות 4G שעומד על מהירות של 100MBPS. במילים אחרות, הגידול החזוי הוא של פי 100 ממהירות הגלישה אליה אנו רגילים. מעבר לשינוי במהירות, רשתות 5G יאפשרו חיבור של כמות גדולה יותר של מכשירים מבלי לפגום באיכות הגלישה של כל אחד מהם. לפי מאמר שפורסם השנה ב-Journal of Industrial Information Integration, המשמעות מאחורי חידושים אלו היא קפיצת מדרגה בתחום ה-IoT, או “האינטרנט של הדברים” – בזכות הטכנולוגיה המתקדמת אנו צפויים לראות התפתחויות ומהפכות בתחומים כמו בתים חכמים, בניינים חכמים וערים חכמות.

חברות כמו Samsung ו-Huwaei כבר דיווחו כי הן מתכננות לשלב את טכנולוגית ה-5G במכשיריהן החדשים, אך ההערכות הן שיחלפו עוד מספר שנים עד שתהפוך לסטנדרט עולמי (התחזיות מדברות על שנת 2023). בעוד העולם נערך להתחדשויות שצפויות עקב כניסת 5G לשימוש נרחב, יש מקומות בהם כבר החלו לחשוב על היום שאחרי. מוקדם יותר השנה הכריזה אוניברסיטת Oulu שבפינלנד על פרויקט “6Genesis”, בין תכניות המחקר הראשונות העוסקות בפיתוח העתידי של הדור השישי, 6G. הפרויקט, שזוכה למימון ממשלת פינלנד ונערך בשיתוף עם ענקית הטכנולוגיה נוקיה, פועל במספר חזיתות: בחזית האחת הוא בוחן את ההטמעה של טכנולוגיית ה-5G ברמה המסחרית, והוא בין המקומות הבודדים בעולם המפעיל רשת 5G פעילה (5GTN). חברות שותפות של נוקיה עושות שימוש ברשת של האוניברסיטה למטרות ניסוי ומחקר, על מנת להתאים את מוצריהן ושירותיהן לטכנולוגיה שצפויה להשתלט על השוק בשנים הקרובות. כך לדוגמא, ארגון VTT הפיני משתמש בשירותי האוניברסיטה כדי לבחון שירות סטרימינג מתקדם עבור מכשירים סלולריים. חזית אחרת ומסקרנת אף יותר עוסקת במחקר שבוחן כיצד ניתן להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה החדשה, ולמעשה להניח את היסודות לדור השישי.

המרכז לתקשורת אלחוטית באוניברסיטת Oulu  מבהיר שהטכנולוגיות שיתאפשרו בזכות ה-6G ברובן עדיין אינן קיימות, ולכן כדי להבין באיזה כיוון היא מתפתחת, בוחנים היכן נמצאים גבולות היכולת של רשתות 5G. אם הדור החמישי מבטיח מהירות העברת נתונים של 10 ג’יגהבייט לשנייה, בדור השישי מדברים כבר במושגים של טרהבייט, כלומר פי אלף יותר. מושג נוסף שעולה לעתים קרובות בהקשר של רשתות אלחוטיות הוא latency (“שיהוי”), פרק הזמן שבין רגע יצירת התהליך ועד שהוא מתחיל להתבצע. טכנולוגיית 5G תאפשר זמן שיהוי של 1 מילישנייה, הזמן המהיר ביותר שהתאפשר עד כה, אך בדור שיגיע לאחר מכן מכוונים כבר לזמן שיהוי מידי לחלוטין. אחד התחומים בהם אנו צפויים לפגוש את הטכנולוגיה החדשה הוא תחום הרכבים האוטונומיים. זמן תגובה של רכב אוטונומי מושפע ישירות מזמן השיהוי של הרשת אליה הוא מחובר, ובהקשר זה עולה הנחיצות שבשיהוי נמוך ככל הניתן כדי לצמצם תאונות ולהפוך את הנסיעה לבטיחותית יותר.

אף שפינלנד היא שחקנית מרכזית בקידום ופיתוח הדור השישי של הרשתות האלחוטיות, היא אינה המדינה היחידה שנמצאת במשחק. סין מדווחת כי החלה במחקר בתחום עוד בסוף השנה שעברה, ואיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) הכריז ביולי האחרון על תכנית לבחינת טכנולוגיות תקשורת מתקדמות בשנים הקרובות, ביניהן גם רשתות 6G. בתחילת דרכו של פרויקט “6Genesis” באוניברסיטת Oulu, פירסם מנהל הפרויקט מאמר בו העריך שרשת 6G תהפוך לטכנולוגיה ממשית בשנת 2030, לאחר מיצוי היכולות של 5G.
בישראל, בינתיים, עוד לא הסתיימה פריסת רשת ה-4G.