אלן טיורינג מוכר במיוחד עבור עבודתו בחקר מדעי המחשב, הוא הוביל את הקבוצה אשר פיצחה את האניגמה במלחמת העולם השנייה ויתרה מכך, הוא יצר את מבחן טיורינג אשר בו משתמשים עד היום. אך טיורינג תרם גם תרומה משמעותית לחקר הכימיה. טיורינג פרסם מחקר רק אחד בכימיה, אך כיום הוא מהווה השראה לקבוצת חוקרים סינים ליצור דרך חדשה לסינון מים.
ג’אנג לין (Zhang Lin) מאוניברסיטת ג’גיאנג בהאנגג’ואו, שבסין, והקולגות שלו, השתמשו בדפוסי טיורינג, אותם טיורינג תאר במחקרו, ליצירת פילטר המדמה תחרה אשר יושב בתוך הממברנה ומסוגל להסיר את המלח מהמים במהירות הגבוהה פי 4 מאלטרנטיבות קיימות כיום בשוק. החוקרים הצליחו לייצר ממברנה אשר מאפשרת למים לזרום דרך הפילטר מהר יותר לעומת ממברנות המבוססות ננופילטרציה. ברוב מפעלי ההתפלה בעולם משתמשים בממברנות ננופילטרציה עבור השלב הראשון של הוצאת מלח הים מן המים, במהלך השלב השני נהוג להשתמש בממברנות מבוססות אוסמוזה הפוכה. השלב הבא עבור החוקים הוא לשפר את הממברנות המבוססות על תהליך האוסמוזה ההפוכה. אם הם יצליחו לעשות זאת, תהליך ההתפלה יהפוך זול ויעיל הרבה יותר.
על פי כל המומחים, בשנים הבאות נראה הקמה של יותר ויותר מפעלי התפלה. זאת מכיוון שעד שנת 2050, 45% מאוכלוסיית העולם יחיו במדינות אשר סובלות תמידית ממחסור במים. נכון להיום, רוב מפעלי ההתפלה (53%) מרוכזים במזרח התיכון, מכיוון שזהו אזור צחיח במיוחד. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בנושא התפלה, עם חמישה מפעלים קיימים ועוד שניים אשר עתידים להיבנות בשנים הקרובות. יתרה מכך, 80% מהמים המסופקים לתעשייה ולאזרחים הפרטיים מקורם במים מותפלים.