השריפות המתרחשות באוסטרליה הן אסון ברמה בינלאומית אשר ישפיע על המערכת האקולוגית של כדוה”א בשנים שיבואו. אחד מהאספקטים הבעייתיים של השריפות הללו הוא ההשפעה על איכות המים העתידית של אוסטרליה. איכות המים עלולה לסבול מפגיעות שונות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

הסיכונים לטווח הקצר כוללים פגיעה בתשתיות אספקת המים עקב השריפות. אלו עלולות לגרום להפסקות חשמל, אשר יכולות להוביל לכשלים בתהליכים המתרחשים במפעלי המים, ביניהם תהליכי בקרה וסינון. סיכון נוסף הוא שמים שלא עברו שום הליך של ניקיון או סינון יגיעו היישר אל צינורות המים ומשם אל משקי הבית. בגלל הנזק שנגרם למפעלים, הפסקות החשמל וחוסר היכולת להתמודד עם הדרישה של כוחות כיבוי האש, המים לעיתים נאלצים “לדלג” על המפעלים המטפלים במים.

יותר מ105 אלף קמ”ר, שטח הגדול יותר מפורטוגל, נשרפו באוסטרליה. בין האזורים שנשרפו ניתן למצוא אזורים הנקראים “אגני ניקוז”, שטחים בהם מי הגשמים מתחילים את מסעם לנהרות, אגמים, וכן הלאה. לפי Stuart Khan, מהנדס מאוניברסיטת University of New South Wales  בסידני כ80-90 אחוזים משטח אגני הניקוז נשרפו. הנזק לאזורים אלו הוא הגורם העיקרי לסיכונים לטווח הארוך. ברגע שיתחילו הגשמים, אלו ישטפו מזהמים רבים מהשריפות אל תוך אגני הניקוז, אשר יגיעו אל מאגרי המים בהמשך.

החדשות הטובות היא שרבים ממפעלי המים כוללים תהליכי סינון אשר אמורים לנקות את המים מחלקיקים שונים. החדשות הרעות שהגדילה בכמות של חלקיקים מזהמים אלו עלולה לאתגר את רוב מערכות הסינון הקיימות. כמובן שהסינון עדיין יתרחש, אך על מנת שהמסננים לא יסתמו, יהיה צורך לנקות אותם לעיתים קרובות יותר. ככל שנצטרך לנקות את המסננים לעיתים קרובות יותר, כך פחות זמן יוקדש להפקת מי שתייה נקיים.

אנשים עלולים לחשוב שהרתחת המים עלולה לפתור את כל הבעיות הנוגעות לזיהומים, אך זוהי טעות. במקרים בהם המזהמים הינם כימיים ולא ביולוגיים, הרתחת המים בד”כ לא תהיה אפקטיבית במיוחד. זה אומר שבעתיד האנשים באוסטרליה עלולים להיות תלויים במים מבקבוקים, שכן זה יהיה מקור המים האמין היחיד.