לאחרונה מתבהר כי מקורות האנרגיה המתחדשת הופכים זולים יותר מאשר ייצור חשמל על ידי דלק. עקב כך ניתן לראות מדינות רבות המעוניינות להגדיל את מעורבותן בתחום. סין למשל מתכננת להכפיל את יכולת ייצור אנרגיית הרוח שלה עד 2025. אליה מצטרפות גם מדינות אירופה, כאשר אחת הדוגמאות לכך היא הולנד אשר בנתה את טורבינת הרוח החזקה בעולם, המתפרשת לגובה של 260 מטרים ולהביה ארוכים מ-100 מטרים.

ארה”ב לא נשארת מאחור. בשנים האחרונות היא מקדמת גיוון בכלכלת האנרגיה לצד הניסיון לצמצם את הזיהום הנובע מפליטת פחמן דו-חמצני. כיום ארה”ב תופסת נפח משמעותי בשוק ייצור אנרגיית הרוח העולמי ונדמה כי שוק זה יהפוך למחולל האנרגיה המתחדשת הדומיננטי במדינה.

נתונים שפורסמו ב-דו”ח החשמל החודשי של ה- EIA (מנהל המידע של מחלקת האנרגיה) בחודש פברואר 2020, מראים כי יצור אנרגיית הרוח השנתי בארה”ב ב-2019 היה קצת יותר מ-300 מיליון MWh. מדובר בהפקה של 7% מסך כל החשמל האמריקאי על ידי רוח והיד עוד נטויה: מנכ”ל איגוד אנרגיית הרוח בארה”ב הכריז כי התעשייה האמריקאית משקיעה כ-62 מיליארד דולרים בפרויקטים חדשים בתחום במהלך השנים הקרובות. השקעה זו, על פי מחקר באוניברסיטת קורנל, תאפשר לארה”ב בתוך עשר שנים להפיק 20% מסך החשמל האמריקאי באמצעות בריזה בלבד.

על פי נתוני ה- IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים) משנת 2018, כדי להימנע מהשפעה על שינויי אקלים והחרפת ההתחממות הגלובלית, האנרגיה המתחדשת העולמית תצטרך להוות בין 85-70 אחוזים מסך האנרגיה הכללית עד 2050. לכן ההשקעה באנרגיית הרוח לא רק תמנף את הכלכלה האמריקאית ותחסוך בעלויות אלא היא גם תסייע לשמירה על האקלים והסביבה: לאנרגיית הרוח המתחדשת יש חלק גדול בצמצום פליטת פחמן דו-חמצני במערכת האנרגיה העולמית. למשל, טורבינות הרוח מסוגלות לייצר חשמל קרוב ל-30 שנה מבלי לפלוט פחמן דו-חמצני. בזכות ההשקעה האמריקנית, ארה”ב עשויה לחסל כ-825 מיליון טון של פליטת פחמן דו חמצני עד שנת 2030.