המרוץ לחלל עלול להיות בעל השפעות מפתיעות, אך מצוינות, על עתידה של האנרגיה המתחדשת. סין הודיעה בחודש שעבר על כוונתה לבנות תחנת כוח סולארית בחלל. תחנת הכוח תקיף את כדוה”א ממרחק של 36,000 ק”מ, תמיר את האנרגיה הסולארית לחשמל, ותשלח תוצר זה לכוכב באמצעות קרני לייזר או גלי מיקרו.

לפי עיתון מדע הנתמך ע”י ממשלת סין, האבטיפוס לפרויקט זה נבנה ברגעים אלו ממש. התוכנית הינה להשיק דגם קטן ודגם בינוני בין השנים 2021 ו-2025. הדגם הסופי (לוויין בל כוח ייצור של אחד מגה-וואט) יושק, בתקווה, עד 2030.

הרעיון של תחנת כוח סולארית בחלל איננו חדש. רעיון זה חוזר אחורה בזמן לשנת 1960, כשמדען בשם Peter Glaser חשב על תוכנית לרתימת הכוח הסולארי באמצעות לוויינים, אשר ימירו את האנרגיה לגלי מיקרו וישלחו אותה לכדוה”א.

למה ייצור אנרגיה בחלל הינה מטרה חשובה כל כך? הרי יש לנו לוחות סולאריים בכדוה”א, האם זה לא אותו הדבר? התשובה הינה שלילית.
לוחות סולאריים בחלל יוכלו לקלוט אנרגיה סולארית מהשמש ללא הפרעות אשר נגרמות ע”י האטמוספירה או אובדן אור השמש בלילה. עקב יתרונות אלו, Pang Zhihao, חוקר מארגון האקדמיה הסינית לטכנולוגיית החלל, טען שנוכל להפיק מתחנה מעין זו חשמל כ99% מהזמן בעוצמה הגדולה פי שש מהתחנות בכדוה”א. 

האתגר הגדול ביותר בתחנה סולארית מעין זו, חוץ מכמות הכסף המאסיבית שתידרש לפרויקט מעין זה, הינה המשקל של התחנה. משקל זה מוערך להיות יותר מ10,000 טון, כבד יותר אף מתחנת החלל הבינלאומית. פתרון לבעיה זו יכול להיות מפעל בחלל שישתמש במדפסות 3D ורובוטים שיבנו את הלוויין כבר מחוץ לאטמוספירה.

זהו לא הפרויקט הראשון של סין שמשלב בין חלל לאנרגיה. רק לפני מס’ חודשים, ב-10 לאוקטובר, הוכרז ע”י המכון המחקרי למדע וטכנולוגיה בחלל של צ’נגדו על תוכנית לייצור “ירח מזויף”. ירח זה הינו לוויין מאיר שמטרתו להשלים ולהגביר את אור הירח בלילה. לפי יושב ראש המכון, אם הלוויין יצליח לכסות כ50 ק”מ מרובעים, הדבר יחסוך כ240 מיליון דולר בשנה עקב הפיכתם של אורות רחוב ללא נחוצים.

ככל שהטכנולוגיה שלנו תמשיך להתפתח, כך גם היכולת שלנו למצוא פתרונות חדשים ומעניינים שיעזרו לכוכב שלנו. פתרונות אלו יעזור לנו להתגבר על החסרונות במערכות האנרגיה המתחדשת הנוכחיות שלנו. דבר אחד בטוח- בשביל סין, השמיים הם לא הגבול.